טופז נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

החלטה

המבקש הנתבע מבקש בבקשה זו לחייב את התובע המשיב בהפקדת ערובה לפי תקנה 519 להוצאותיו, בגין תביעה על סך 100,000,000 ₪.

אציין, כי התביעה הוגשה בפטור סטטוטורי מאגרה, שכן התובע מיוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי.

על פי הדין, לצורך ההחלטה בשאלת חיוב הערובה יש לבחון שני מבחנים. המבחן האחד הוא חוסר יכולתו הצפוי של התובע לשלם את הוצאות הנתבע, והמבחן השני הוא סיכויי התביעה. כלל נקוט הוא בידינו, כי תביעה שיש בה ממש לא תיכשל רק מחמת עוניו של התובע (ע"א 2877/92 אל לטיף נ' מורשת בנימין פ"ד נ"ג (3) 145). הדבר נגזר מזכות הגישה של התובע לערכאות. מאידך, כאשר התביעה אינה תביעה של ממש, וצפוי שהתובע לא יוכל לשלם את הוצאות הטיפול בתביעה, תהא זו פגיעה בזכויות הנתבע לאלצו לנהל הליך חסר סיכוי כאשר אין סיכוי שיוכל לגבות הוצאותיו מהצד שכנגד (וראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' הכונס הרשמי, תק- על 2007 (4) 329).

בגדר מבחן יכולת התשלום, קיימים כללים ברורים יותר במקרה שהתובעת היא חברה, או במקרה שהתובע הוא תושב חוץ שאין לו נכסים בישראל. אותו כלל צריך לחול גם במקרה שבלפני, שבו הגיש התובע את תביעתו בעזרת הלשכה לסיוע משפטי, כלומר, לאחר שהוכר כחסר יכולת כלכלית הזכאי לסיוע משפטי על חשבון המדינה. לא רק שהדבר מצביע על חוסר יכולתו הכלכלית של התובע, אלא שהמבקש צירף לבקשתו מסמכים שונים מטעם התובע, שלא הוכחשו, שבהם הוא מצהיר שוב ושוב על חוסר יכולתו הכלכלית. על כן, אני קובע שהמשיב התובע חסר יכולת כלכלית לשלם את הוצאות הנתבע המבקש הדרושות לניהול התביעה, אם יפסיד התובע בתביעתו.

על פי הדין, גם באשר לפטור מאגרה יש לשקול שני מבחנים אלה, אבל במקרה שלפני כלל לא נשקלו סיכויי התביעה אגב מתן הפטור מאגרה, משום שהפטור מאגרה הוא סטטוטורי.

על כן, יש לבחון את המבחן השני והוא סיכויי התביעה. הזדמן לי כבר להחליט בגירסאות קודמות של כתב התביעה שבפני, ובשולי הדברים אציין את אכזבתי מכך שגם לאחר שהתובע זכה לייצוג משפטי, כתב התביעה שהגיש אינו מעלה עילת תביעה מבוררת. אפרט את מסקנתי זו:

עיקרה של התביעה טענה בדבר אשראי שהיה צריך להיות מועמד לחברת טופבן לליווי פרוייקט בניה בבת ים. התובע אינו חברת טופבן, ואם נגרמו נזקים הם נגרמו לחברת טופבן. התובע טוען שהוא תובע כערב לחברת טופבן, אבל אינו מפרט כמה שילם ו/או נתבע לשלם בגין ערבותו לאותה חברה, כך שהנזקים שעליהם הוא מדבר אינם נזקיו.

יתר על כן, התובע טוען שלמרות שלא השקיע דבר בחברה, היו לו שותפים בחברה, שעקב פעולות הנתבע הוא נאלץ "לעזוב להם את החברה". התובע כלל לא פירט איזה רווחים היו צפויים להיות לחברה, וכמה היה חלקו מתוכה, ומדוע היה עליו לעזוב לשותפיו את החברה. אציין, כי אם התובע עזב את החברה הוא לא רשאי לתבוע את נזקיה.

התובע לא פירט ולו מקצת החישוב לפיו הוא טוען שנגרמו לו נזקים של 100,000,000 ₪. אציין, שתביעות קודמות ציינו סכומים אחרים.

התובע, הטוען להסכם ליווי לפרוייקט, לא צירף לכתב תביעתו ולו מסמך אחד המצביע על הסכם כזה שנכרת בין הנתבע לבין חברת טופבן (בשמה, כזכור אין הוא תובע) שלפיו התחייב הנתבע להעמיד אשראי כזה. זאת, בניגוד לתקנה 75. לתשובתו לבקשה, צירף המשיב התובע טיוטה בלתי חתומה של מסמך על נייר של בנק לאומי הנתבע, לפיו יסכים עקרונית להעמדת אשראי לפרוייקט של טופבן עם מילוי תנאים מוקדמים. לא הוצג מסמך חתום, ולא פורט כיצד התמלאו התנאים המוקדמים שהוצבו. על כן, גם המסמך הזה אינו בסיס לחיוב הנתבע בהעמדת אשראי.

לפיכך, אני קובע שלפי המבחן השני, התביעה כפי שהוגשה היא תביעת סרק שאין לה סיכוי של ממש כפי שהיא. לפיכך, לא אעסוק בשאלת ההתיישנות הנטענת כנגד התביעה, שאין ספק שהוגשה שנים רבות לאחר שאירעו האירועים הנטענים בה.

אני דוחה את טענת התובע כי הנתבע השתהה בהגשת בקשה זו. אין מועד מסויים שבו יש להגיש את הבקשה, וניתן להגישה בכל עת. כעת מצוי התיק בשלבים מקדמיים וזכותו של התובע לא נפגעה כתוצאה מכך שבינתיים קויימו הליכי גילוי מסמכים (לפחות בחלקם).

לפיכך, על פי המבחנים שנקבעו להחלת תקנה 519, יש לקבוע ערובה שעל התובע המשיב להפקיד לפי תקנה 519 כתנאי להמשך ניהול התביעה על ידו.

המבקש לא ציין את הסכום שיש לקבוע כערובה. שכר טירחת עו"ד שיש לפסוק לפי התקנות הוא לפי התעריף המומלץ של לשכת עורכי הדין. התעריף המומלץ קובע דרגה של 4% מסכום התביעה עד 936,023 ש"ח, ומעבר לסכום זה יהיה שכר הטירחה לפי הסכם בין עורך הדין ללקוח ולא פחות מ- 43,852 ₪. שכר הטירחה בנסיבות אלו עשוי להגיע ליותר מ- 3,000,000 ₪. מכיוון שלא נהוג לקבוע סכומים קרובים לסכומים אלה, אני קובע את סכום הערובה בסך 200,000 ₪.

לפיכך, אני מקבל את הבקשה וקובע כי על התובע המשיב להפקיד ערובה להוצאות הנתבע המבקש בסך 200,000 ₪ בתוך 45 יום מהיום, שאם לא כן, תסולק התביעה על הסף.

המשיב ישלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, ו' ניסן תש"ע, 21 מרץ 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: